אנחנו כבר מודעות ומודעים מגדרית, אבל הילדות והילדים שלנו, חוות/ית את העולם באופן שמסליל אותן/ם לחלוקה מאוד דיכוטומית בין "בנים" ל"בנות". הרבה מהן/ם לא מרגישות/ים בנוח עם החלוקה הזו, לא רק נוער על הרצף הלהט"בי, אלא כל ילד/ה, נער/ה.
המטרה שלנו היא שהילד/ה שלנו ת/יבחר מי להיות, מה לעשות כתחביב או כמקצוע, איך להתלבש, איזה שירים לאהוב – בלי שההסללה המגדרית קובעת עבורו/ה. לצורך כך אנחנו צריכות/ים לעזור להן/ם למצוא את הקול האותנטי שלהן/ם בים המסרים.
זו משימה מאוד מורכבת, הלחץ החברתי והרצון להשתייך הם כוחות שלעיתים חזקים מאיתנו. אבל טיפטוף יום יומי (יש שיגידו חפירה יום יומית :-), יחקקו אצלהן/ם בתוך התודעה.
בכל גיל אפשר לשאול את הילדות והילדים שאלות שיעזרו להןם לפתח חשיבה ביקורתית על המסרים וההסללות המגדריות סביבןם. למה רק הבנות בפינת המשפחה וכל הבנים משחקים בחוץ? או למה במטוסי העל הטייסת הורודה היא בת ויש רק 2 בנות לעומת שישה בנים. אלה שאלות שאפשר לשאול כבר בגיל 3. לרב לא יהיו להןם תשובות, ואז אנחנו נוכל להוסיף – שהחלוקה הזו אינה הוגנת, או לא הגיונית. אפשר גם לשאול לפעמים איך הבנות מרגישות שלא משדרים את משחק הכדורגל שלהן בטלויזיה – לעומת הבנים שמחשקים, או איך הבנים מרגישים כשמצפים מהם תמיד להיות חזקים ולעזור לסחוב.
להצעות נוספות שלי - אפשר לשמוע ב"60 שניות פמיניסטיות", ברדיו תל אביב.
בנוסף לשאלות היום-יומיות מומלץ לחשוף אותןם לספרות שוויונית (מומלץ לעקוב אחר קבוצת הפייסבוק "ספרות שווה"), סדרות טלויזיה נטולות סטראוטיפים מגדריים ולהמנע ממשפטים כמו: "לא כדאי לך לשחק בזה – זה של בנים". או "אל תבכה כמו בת".
דרך נוספת להטמיע בבית חשיבה מגדרית היא לשאוף לחלוקה שוויונית בבית בעבודות הרבות, גם בין ההורים וגם בין האחים והאחיות.
במאגר המידע שפיתחתי אספתי מאות סרטונים, כתבות ומערכים שיכולים לשמש אותך גם עם הילדות והילדים. כנסו למאגר >>
מעבר לשיח היום-יומי עם הילדות והילדים שלי, אני מאוד אוהבת להתנדב במסגרות החינוך שלהן/ם, להרצות בפני הכיתה/ גן ובפני הצוות. לכתבה ב-YNET על הפעילות שלי >>
וכאן אפשר לשמוע אותי מדברת על כך, בתכנית הבוקר של פאולה וליאון >>
Comments