חמשת השלבים בדרך להקמת מיזם בתחומים של מגדר ומיניות

בין אם המיזם שלנו נולד מתוך התפתחות מקצועית ובין אם מתוך ארוע משברי, כדאי שנכלול כמה שלבים חשובים בתהליך. אבל רגע לפני שנתחיל, חשוב לשאול את עצמינו מי השותפות והשותפים שיכולים לחבור אלינו כבר בשלב ההקמה. אני מאוד מאמינה בשותפויות, ביצירה משותפת – שהיא תמיד יותר מסך חלקיה. עם זאת, אין לי ספק שלשותפות יש גם מורכבות ונדרשת סבלנות וקבלה של כל הצדדים.

היתרונות בשותפות, מעבר לסיעור המוחות שמתבצע בשלב ההקמה, הם ששותפות – בעיקר עם אוכלוסיית היעד – מייצרת סיכוי רב יותר שהמיזם יצליח וימשיך לאורך זמן. ולכן אני ממליצה לפני התחלת השלב הראשון, לבצע סריקה ראשונית של גורמים נוספים שיכולים להיות חלק מההקמה וההפעלה של המיזם.

---

א. הגדרת הבעיה

שלב הגדרת הבעיה הוא שלב קריטי. יש כל מיני דרכים להגדיר בעיות חברתיות, אני אוהבת להתייחס לפער בין המצב הרצוי למצב המצוי. אבל המשגת הפער הזה איננה מספיקה, ואני חייבת להיות יותר קונקרטית בהגדרת הגורם למצב הבלתי רצוי. הגורם עונה לי על שאלת ה"למה". לבעיות חברתיות מורכבות יש הרבה מאוד גורמים וסיבות, ולכן נעזר בתהליך חשיבה של הגדרת "עץ" בעיות. המטאפורה של העץ עוזרת לנו להבי שהבעיה המרכזית היא הגזע – למשל אלימות מינית, הענפים הם ההשלכות של הבעיה – כגון פוסט טראומה, התדרדרות בלימודים, קושי למצוא עבודה וכדומה, והגורמים הם השורשים. המטאפורה הזו מזמינה אותנו לחשוב על כמה שיותר שורשים – מתוך הבנה שלבעיות מורכבות יש הרבה סיבות, ולכן גם נדרשים הרבה מענים ופתרונות. זה עוזר לנו להבין שבדרך כלל אין פתרון אחד, אין פרויקט אחד שיכול לפתור את הבעיה המלאה.

אחרי ששאלת "למה" הבעיה קיימת והתחלת למנות את הגורמים השונים, אני מזמינה אותך לשאול שוב למה – עבור כל אחד מהגורמים שכתבת, כך לפחות שלוש או ארבע פעמים.

לדוגמה: אם נחזור לבעיה המרכזית שלי של אלימות מינית, אני יכולה למנות את הסיבות הבאות-

• חוסר אכיפה וענישה

• תרבות סקסואליזציה בתקשורת

• חוסר בחינוך מיני

ועל כל גורם – אני יכולה שוב ושוב לשאול – למה אין אכיפה וענישה, ולמה יש היום תרבות של סקסואליזציה בתקשורת?

וכך שוב ושוב – עד שאבין יותר ויותר לעומק את הגורמים לתופעות השונות המובילות כולן לבעיה של אלימות מינית.

בצורה כזו נפרס לפנינו מפת גורמים רחבה העוזרת לנו לבחור שורש אחד ממוקד שבו יעסוק המיזם שלנו, למשל – אם נעמיק במסרים של סקסואליזציה בתקשורת ונבין כי אחד הגורמים לבעיה היא החפצה בפרסומות – יתכן והמיזם שלנו יעסוק בקידום חקיקה האוסרת על החפצה, או יצירת אמנה של פרסומאים המתנגדים להחפצה.

חשוב שהגורמים שנכתוב ונגדיר ישענו על ידע מחקרי מבוסס. האינטואיציה שלנו לעיתים יכולה להטעות אותנו, כי היא נשענת על הידע שלנו, תפיסת העולם ולעיתים קרובות גם על מיתוסים. מיתוס נפוץ בהקשר הזה, הוא המיתוס לפיו פגיעות מיניות מתרחשות כלפי מי שמתלבשת חשוף. למעשה, אחד הנתונים החוזרים על עצמם במחקרים שונים בעולם מראים ללא ספק כי אין קשר בין לבוש הנפגע/ת לבין התרחשות הפגיעה. יש מדינות בהן הנפגע/ת היתה לבושה באופן מאוד שמרני ועם כיסוי ראש ופנים – ועדיין נפגעה. כך, שאם נטעה להגדיר כי לבוש גורם לפגיעה – הרי שאנו עשויים לפתח מיזמים לא אפקטיביים.

זאת אומרת שהגדרת הבעיה היא השלב הקריטי הראשון שעליי לבצע כדי להחליט מהו המיזם שלי.

מתוך ההגדרה נצא לשלב הבא – שלב הגדרת המטרות.

ב. הגדרת חזון ומטרות

השלב של הגדרת החזון, מטרות ותוצאות המיזם, גם הוא כמובן שלב חשוב שיש להשקיע בו מחשבה רבה. החזון שלנו הוא המצפן, האימפקט החברתי שנרצה לייצר, הוא מושך אותנו לעבר המציאות הרצויה – המתכתבת כמובן עם הגדרת הבעיה שזיהינו. החזון הוא יותר אוטופי – הוא לא בהכרח מצב שנוכל להגיע אליו בשנה או שנתיים. הוא מכוון את הדרך שלנו ויעזור לנו לקבל החלטות ביחס לפעולות שנגדיר במיזם.

המטרות שנגדיר הן נגזרות מהחזון, ההגדרות הן יותר מציאותיות וממוקדות. חשוב שנגדיר קודם כל את המטרות ביחס לאוכלוסיית היעד שלנו – במונחים של תוצאות – מה נרצה שאוכלוסיית היעד תרוויח מהמיזם? איזה שינוי נראה? איך הוא יבוא לידי ביטוי? איך נדע שהצלחנו?

לאחר הגדרת המטרות הסופיות, נחשוב על מטרות הביניים – מה יוביל אותנו להצלחה אליה או שואפות/ים? האם פיתוח אמפטיה יוביל אותנו לתוצאה? או מיומנויות של פנייה לעזרה? יש הרבה דרכים להגיע לאותה מטרה, ופה עולה השאלה מהי תאוריית השינוי שלנו – מה הדרך בה אנו מאמינים שתוביל לשינוי. הדרך הזו תמיד מתעצבת מתוך תפיסת עולם, מתוך ידע מחקרי על תוכניות אחרות – ואם חסר לנו ידע כזה – כדאי מאוד שנאסוף אותו בתהליך הגדרת המטרות.

ג. הגדרת פעולות המיזם

אחרי שהבנו את המטרות שלנו, ומטרות הביניים – קל לנו יותר להגדיר מהן הפעולות שהמיזם שלנו יפעיל. אם אנחנו מאמינות שפיתוח אמפטיה היא הדרך הטובה ביותר למניעת אלימות מינית – אנחנו יכולות/ים לבחור הקמה של מיזם המעודד אמפטיה באמצעות פסיכו-דרמה, או אולי ביבליותרפיה, או בכלל צפייה ביקורתית בסרטי קולנוע. שוב תפיסת העולם הונסיון הקודם שלנו מאוד משמעותיים, וזו גם העת להסתכל סביב וללמוד מה נעשה בעוד מקומות בארץ ובעולם. לסקירת ספרות

הגדרת פעולות המיזם חייבות להיות מאוד מפורטות ולכלול את סוג הפעולה, מי יבצע אותה ומתי (באיזה תדירות, באיזה שעות, מה המשך של הפעילות). בשלב זה כבר כדאי להפעיל שיקול דעת ביחס למשאבים הנדרשים להפעלת המיזם. עלינו להיות ראליות/ים ביחס לשאלת מימון ההפעלה, שכן לא כדאי להגדיר פעולות שאין להן היתכנות כלכלית.

ד. גיוס משאבים

אחרי שבחרתי את הפעולות חשוב לפרוט את כל המשאבים הנדרשים לי החל מהמרחב הפיזי בו הפעילות תתקיים, ועד כח האדם והציוד שנדרשים.

בשלב זה, השותפים/ות השונות/ים יכולים/ות לסייע בגיוס משאבים, וגם לעיתים רבות – עצם החבירה המשותפת לכדי מיזם מזותף – מגדילה את הסיכוי לקבל משאבים מדרג קבלת ההחלטות התקציביות בארגון או ברשות.

ה. הערכה ומדידה

בעולם, נהוג מאוד לשזור את שלב המדידה כבר בשלב התכנון. כשאנו יודעות/ים מהו החזון, מהן התוצאות הרצויות – זה הזמן להגדיר לעצמנו כיצד נידע שהגענו ליעד – מה המדדים שלנו וכיצד נמדוד אותם. להרבה מאיתנו השלב הזה מרגיש מורכב – אבל בהחלט יש כלי מדידה נגישים לנו לביצוע הערכה פנימית, ללא צורך בהכרח בגופי מחקר.

הדרך להקמת מיזם יכולה להיות מהירה או איטית, היא לעיתים נובעת מהתפתחות מקצועית ולעיתים לאחר ארוע משבר.

---

מתוך הקריאה, אפשר לזהות שמומלץ להתייחס אל השלבים האלה באופן ליניארי – שלב א' בא לפני שלב ב', אבל לפעמים במציאות דברים מתערבבים והמטרות מקדימות את החזון, או שקיבלנו משאב לפני שהחלטנו ממש מה לעשות. למרות זאת, כדאי לפעמים לקחת צעד אחרוה ולהתייחס לכל השלבים בתהליך.

עד פה עסקנו ב"איך" להקים מיזם. ומה מייחד מיזמים בנושא של שוויון מגדרי ומיניות בריאה? על כך אפשר להמשיך לקרוא כאן.

בואו לקרוא על המיזמים שלי >>