בסדרת המאמרים אציג את הספרות האקדמית ביחס למיניות נערות הנשענת על התיאוריה הפמיניסטית. מומלץ לקרוא את הסדרה לפי סדר הפרקים.
תהנו.
מהי התיאוריה הפמיניסטית?
התיאוריה הפמיניסטית גורסת כי העולם האנושי מאורגן לפי יחסי הכח בין גברים לנשים. מאז היוסדה של התיאוריה הפמיניסטית, היא התפתחה לזרמים שונים כך שכיום נהוג להתייחס אליה כאל "פמיניזמים" – כלומר גישות שונות שיש ביניהם מכנה משותף מרכזי בדבר ההתייחסות למגדר כגורם המשפיע על יחסי הכח בחברה, כמו גם גורמים הקשורים לתרבות,
מצב כלכלי, גיל, מוגבלות, נטייה מינית ועוד. הפמיניזם דוגל בערכים של שוויון וזכויות אדם וצמצום יחסי הכח החברתיים. ומחבר בין האישי לפוליטי – לפי גישה זו לכל מצב מצוקה של הפרט יש גם קשר לאי שוויון וחוסר נגישות למשאבים ברמה החברתית.
אז מה התפיסה הפמיניסטית אומרת לנו ביחס למיניות נערות?
ראשית חשוב לציין שהתאורטיקניות המובילות עושות אבחנה בין מיניות בקרב נערות לבין מיניות בקרב נשים בוגרות, אם כי הספרות לא מגדירה גיל ספציפי המבחינים בין שתי קבוצות אלה. הכותבות מדגישות כי בתחילת גיל ההתבגרות, עדיין הנערות לא נמצאות בשלב התפתחותי מתאים לקיים מגע מיני, אם כי הן אינן תמימות דעים ביחס לשאלה – באיזה גיל הנערה כבר נמצאת בשלב פסיכולוגי מתאים. (**גיל ההסכמה). האבחנה הזו משפיעה על האופן בו הן תופסות את המושגים של בחירה מרצון והסכמה חופשית לקיים מגע מיני. בנוסף, אבחנה בין נערות לנשים קשורה גם במידת ההשפעה של המדיה על תפיסותיהן של נערות – בעוד לנשים יש נגישות גבוהה יותר למודלים נשיים מגוונים, הרי כי נערות – שצורכות מדיה באופן גבוה יותר – יש לרב נגישות למודלים מצומצמים לנשים מבחינת מראה ומבחינת מיניות נשית.
הספרות הפמיניסטית עוסקת במספר נושאים עיקריים ביחס למיניות נערות:
מיניות ותשוקה כמרכיבים טבעיים וחיוביים; השתקת התשוקה המינית של נערות; העצמה מינית כדרך להתמודד עם השתקת התשוקה; ביקורת על סקסואליזציה והפנמת הדיכוי הפטריארכלי; מיניות ובקרב נערות במצבי שוליות (במצבי סיכון) – בהם אדון בסדרת המאמרים הזו.
מיניות ותשוקה כמרכיבים טבעיים וחיוביים:
השיח הפמיניסטי צמח גם כתגובה וביקורת לשיח הפטריארכאלי השמרני, הרואה במיניות נערות כמרכיב מסוכן, ולגיטימי במידה מסוימת בתוך מערכות יחסים הטרו-סקסואליים ארוכות טווח. לעומתו, השיח הפמיניסטי מבקש לטעון כי מיניות היא מרכיב טבעי ובעל פוטנציאל לגרום לחוויות חיוביות ומהנות בקרב נערות, במידה כמובן שהן נחוות מתוך רצון וללא פגיעה. השיח הפמיניסטי הוביל לשינוי פרדיגמה בעולם ביחס לתפיסה המיניות בקרב נערות ונערים, והובילו עם השנים לכתיבת מודלים ותאירויות ביחס להגדרה למיניות (מהי בעצם מיניות...?) וביחס להמשגה של התפתחות מינית מצופה בגיל ההתבגרות.
לנקודת המבט הזו השפעה מכרעת על סוגי המחקר ועל הנתונים שיש לנו היום על מיניות בקרב נערות. כך למשל הישענות על שיח הסיכון מובילה לשאלות מחקר המתמקדות בסכנות, ואילו הישענות על השיח הפמיניסטי מבקשת להבין את החוויה של נערות, כולל חוויות נעימות ומהנות.
אחת התמות המרכזיות בהן עוסק השיח הפמיניסטי ביחס למיניות נערות, היא הכרה בכך שנערות חוות תשוקה מינית. ההכרה הזו כשלצמה מתנגדת לשיח הפטריארכאלי הטוען שנערים מעוניינים במגע מיני יותר מנערות. השיח שטוען שכל הנערים, תמיד רוצים במגע מיני ונערות "מסכימות" או "נעתרות" לרצון שלהם. כי למעשה, השיח הפמיניסטי גורס שנערות – באותו מידה כמו נערים – מעוניינות במגע מיני – חושקות בו, חוות תשוקה – למגע מיני. ההכרה הזו התאפשרה גם בזכות מחקרים על מיניות האישה ועל מחקרים אנונימיים שנאספו בעזרת שאלונים לדיווח עצמי, בהם גם נערות ונשים העידו על הרצון המיני שלהם. למה אני מדיגשה אנונימיים ודיווח עצמי – כיוון שלהתפיסות שנערות ונשים רוצות פחות מין – או אפילו שאלה שרוצות בסקס הן "שרמוטות", יש השלכות על מה שנערות ונשים אומרות במחקר שאינו אנונימי. נערות ונשים מתביישות להודות בתשוקה המינית שלהן, חוששות שיתפסו כמופקרות, ולכן שאלונים אנונימיים – איפשרו להגיע לממצאים חדשים.
מהי תשוקה?
לתשוקה יש מספר הגדרות בספרות, ההגדרה שאני בחרתי להשתמש בה במחקר שלי נכתבה על ידי דבורה טולמן – אחת החוקרות המרכזיות בעולם העוסקות במיניות נערות. היא מגדירה תשוקה כ"אחד האופנים של העצמי, המיוצרים על ידי הגוף ומוגדרים במונחים של סובייקטיביות מינית ויכולת פעולה (agency) מינית".
המושג תשוקה משמש לתאר תחושות מיניות המגולמות בגוף (embodied) ומרמז כי נערות דומות לנערים ברצונן במין וביכולת שלהן לחוש עונג מיני. הנערות נתפסות כבעלות פוטנציאל לקיים קשרים עם נערים וגברים כשוות, כמי שיכולות לדרוש עונג מיני באופן בו הן חושקות בו וכמי שיכולות לשחק באופן אקטיבי בנשיות שלהן. טולמן (2012, Tolman) מבקשת לחדד כי אין לצמצם את התשוקה רק לתחושות גופניות (bodily) של עונג והיא משתמשת במושג (embodied desire) המדגיש כי התשוקה מגולמת בגוף (embodied). כלומר, הנערה מעצבת את התחושות המיניות ותחושות העונג של ומתוך הגוף כמכילות צורה של ידיעה על העצמי, על היחסים ועל הקונטקסט החברתי והתרבותי.
יכולת פעולה מינית היא היכולת של הנערה להרגיש שהיא מסוגלת לרצות במין ולפעול לטובת הרצונות המיניים שלה. ליינה באי צ'אנג (Bay-Cheng, 2019) מוסיפה על הגדרה זו וגורסת כי יכולת פעולה מינית היא הניסיון האינדיבידואלי של הנערה להשפיע על החוויה המינית שלה העכשווית או על מיניותה בהמשך מהלך החיים. סובייקטיביות מינית (sexual subjectivity) היא תחושה עצמית של הוויה מינית, תחושה של הנערה כי היא ראויה לעונג מיני ולהגנה מינית, המבצעת בחירות מיניות באופן אקטיבי ומגדירה עצמה כיצורה מינית. על פי השיח הפמיניסטי, לנערות יש פוטנציאל לרצות מין ולחוש עונג מיני (ולא רק רומנטיקה. הן נתפסות כראויות לקיים קשרים שוויוניים עם נערים וגברים, לדרוש עונג מיני כפי שהן חושקות ולשחק באופן אקטיבי בנשיות שלהן.
המשיכ/י לקרוא בפרק ב' על השתקת התשוקה של נערות
Image by <a href="https://www.freepik.com/free-photo/pink-orchid-flower_7092917.htm#query=orchid&position=0&from_view=search&track=sph">Image by timolina</a> on Freepik
Comments